המגזר הפיננסי הוא אחד מהענפים המותקפים ביותר מבחינת סייבר, בשל הכמות המשמעותית של נתונים ונכסים רגישים שהוא מטפל בהם.
בשנים האחרונות, תדירות וחומרת התקפות הסייבר על מוסדות פיננסיים המשיכו לעלות, מה שגרם להפסדים כספיים משמעותיים, לפגיעה במוניטין ולקנסות רגולטוריים. בשנת 2022 לבדה דלפו יותר מ- 254 מיליון תיקים אישיים עקב פריצות סייבר למוסדות פיננסים, וחברות בסקטור הפיננסי ברחבי הגלובוס חוו יותר מ-566 מתקפות סייבר שצלחו.
אז מה הם איומי הסייבר הנפוצים ביותר על המגזר הפיננסי, וכיצד ארגונים יכולים להגן על עצמם מפני איומים אלו.
פישינג
התקפות פישינג נותרו אחד מאיומי הסייבר הנפוצים והיעילים ביותר למגזר הפיננסי. התקפות אלו נועדו להערים על אנשים לחשוף מידע רגיש, כגון סיסמאות או נתונים פיננסיים, על ידי התחזות למקור מהימן או שימוש בטקטיקות של הנדסה חברתית. במגזר הפיננסי, התקפות פישינג מכוונות לעתים קרובות ללקוחות בנקים, עובדים או מנהלים בניסיון לקבל גישה לחשבונות שלהם או לגנוב מידע רגיש.
כדי להפחית את הסיכון של התקפות דיוג, מוסדות פיננסיים צריכים ליישם תוכניות אימון למודעות אבטחה עבור עובדים ולקוחות, להשתמש באימות רב-גורמי ולפרוס כלים נגד דיוג כגון מסנני דואר אלקטרוני ומסנני אינטרנט.
התקפות כופר
מתקפות כופר הפכו נפוצות יותר ויותר בשנים האחרונות, כאשר מוסדות פיננסיים הם יעד מרכזי בשל הפוטנציאל לרווח כספי גבוה- 66% מהארגונים במחקר נפגעו מתוכנת כופר ב-2021, עלייה מ-37% מ-2020.
במתקפת כופר, האקרים מצפינים את נתוני הארגון ודורשים תשלום בתמורה לשחרור המידע. התקפות כופר עלולות לגרום להפסדים כספיים משמעותיים, השבתתת פעילות ופגיעה במוניטין. דרכי פעולה נפוצים של וירוס כופר הם:
הצפנה– תוכנה המאתרת קבצים הנראים חשובים למשתמש- טקסטים, מסמכים, תמונות, PDF ועוד. את המידע היא מצפינה, ובכך מונעת גישה אליו, אולם עדיין תוכלו להשתמש במכשיר שלכם. כאשר הקורבן הוא אדם פרטי, לרוב הכופר מסתכם בכמה מאות דולרים, והדרישה כוללת העברה של התשלום עד 72 שעות, אחרת המידע נמחק לצמיתות.
נעילה– במקרה זה המתקפה היא יחסית פשוטה, והתוכנה נועלת את כל המכשיר, והודעת הכופר מופיעה על המסך.
מחשב נעול בעקבות וירוס כופר
Scareware– אולי הצינית מכולן, מתקפה זו מתחזה לתוכנה הסורקת אחר בעיות במחשב, ומודיעה לנו על תקלות חמורות שיש לטפל בהן מיד. התוכנה אינה מאפשרת לך להשתמש במחשב עד שניתן אישור לפתירת הבעיות, בתשלום כמובן. ההודעות המופיעות אשר מתריעות על איתור התקלות מחקות תוכנות אנטי וירוס חוקיות, ונותנת תחושה של מקור אמין בכך שהן מספקות מידע על כתובות IP ומיקום גיאוגרפי, או משתמשות בשמות של חברות מוכרות ואמינות.
DoxWare– תוכנת הדלפה, כשמה כן היא, מאיימת על הדלפת המידע הגנוז לאתרים ב-Dark Web, או לאתרי הדלפות המיועדים להדלפת מידע אישי.
כדי להגן מפני התקפות כופר, מוסדות פיננסיים צריכים ליישם מערכות גיבוי ושחזור, לבצע הערכות פגיעות קבועות ולפרוס פתרונות נגד תוכנות זדוניות שיכולים לזהות ולחסום איומי כופר.
התקפות DDoS
התקפות מניעת שירות (DDoS) הן טקטיקה נפוצה בה משתמשים פושעי סייבר כדי לשבש את פעילותם של מוסדות פיננסיים. במתקפת DDoS, האקרים מציפים שרתים בתנועה, מה שהופך מערוכת אפליקטיביות לבלתי נגישה למשתמשים לגיטימיים. התקפות DDoS עלולות לגרום להפסדים כספיים משמעותיים, כמו גם לפגיעה במוניטין של הארגון הממוקד.
כדי להפחית את הסיכון של התקפות DDoS, מוסדות פיננסיים צריכים ליישם פתרונות הפחתת DDoS כגון שירותי קרצוף תנועה, חומות אש ומערכות למניעת חדירות. חשוב גם שתהיה תוכנית תגובה כדי לזהות ולמתן במהירות כל התקפות DDoS שמתרחשות.
איומים פנימיים
עובדים וספקים הם הגורם מספר אחת לפרצות אבטחת מידע, על פי סקר של Haystax, רוב אנשי מקצוע הסייבר (56%) טוענים כי איומי הפנים נמצאים במגמת עלייה.
משתמשים עם גישה למידע רגיש נחשבים לאיום הגדול ביותר (60%), יועצים וקבלנים במקום השני (57%) ואחריהם עובדים בעלי רמת גישה רגילה (51%).
איומי פנים מהווים סיכון משמעותי עבור מוסדות פיננסיים, שכן לעובדים ולקבלנים יש גישה למידע ולנכסים רגישים. איומים פנימיים יכולים לכלול פעולות מכוונות או מקריות שגורמות לפרצות מידע, הונאה פיננסית או סוגים אחרים של אירועי סייבר.
כדי להפחית את הסיכון של איומים פנימיים, מוסדות פיננסיים צריכים ליישם בקרות גישה קפדניות, לבצע בדיקות רקע לעובדים וקבלנים ולנטר את פעילות המשתמשים כדי לזהות כל התנהגות חשודה או זדונית. כמו כן, חשוב שתהיה תוכנית תגובה לאירוע המתארת את הצעדים שיש לנקוט במקרה של איום פנימי.
ספקי צד שלישי
ספקי צד שלישי וספקי שירותים יכולים גם הם להוות סיכון סייבר משמעותי למוסדות פיננסיים. לספקים אלה יש לעתים קרובות גישה לנתונים ומערכות רגישים, מה שהופך אותם למטרה מרכזית עבור פושעי סייבר. בנוסף, ספקי צד שלישי עשויים להיות בעלי בקרת אבטחה חלשה יותר מאשר המוסד הפיננסי עצמו, מה שעלול להפוך אותם לחוליה חלשה בשרשרת האבטחה.
כדי להפחית את הסיכון של סיכון צד שלישי, מוסדות פיננסיים צריכים לבצע בדיקת נאותות על ספקי צד שלישי, כולל הערכות אבטחה וסריקות פגיעות. חוזים עם ספקי צד שלישי צריכים לכלול גם דרישות ובקרות אבטחה, ויש לבצע ניטור שוטף של אבטחת הספקים.
לסיכום, המגזר הפיננסי הוא יעד מרכזי להתקפות סייבר בשל הכמות המשמעותית של נתונים ונכסים רגישים שבהם הוא מטפל. על ידי הבנת איומי הסייבר הנפוצים ביותר על המגזר הפיננסי ויישום בקרות האבטחה המתאימות, מוסדות פיננסיים יכולים להפחית סיכונים אלו ולהגן על עצמם מפני אירועי סייבר.
